#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עב. אמר רב חסדא עיסה חציה של נכרי וחציה של ישראל אסור לאפותה ביו""ט דאפשר למפלגה בלישה. האם חולק ומדוע 1) על רשב""א דאמר ממלאה אשה תנור פת ואע""פ שאינה צריכה אלא לפת אחת 2) על רב הונא דאמר דחזינן אי יהבינן ריפתא לינוקא ולא קפדי שרי? "	"1) כתבו התוס'(ד""ה עיסה) דאינו חולק, דשאני התם דכל הפת של ישראל שהרשות בידו לאכול כל אחד ואחד או זה או זה ועוד דלמא מקלעי ליה אורחים, אבל הכא דחציה של נכרי הרי אופה לצורך הנכרי.<br>2) רש""י כתב שחולק שהרי רב חסדא אסר ורב הונא התיר. והתוס' (ד""ה חזינ) כתבו דלא פליגי שבעיסה יכול הישראל לחלקה ולאפות רק חלקו אבל ברב הונא הקמח היה של הגויים והישראל לא יכל לחלקו לפני האפיה."	ביצה כא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. האם מזמנים את הנכרי כשכת או ביו""ט ומדוע?"	"בשבת לרבי יהושע בן לוי מותר שאין חשש שיבשל בשבילו<sup>נז</sup>&nbsp;לרב אחא בר יעקב אסור משום שיורי יין ששרה בהם הנכרי פתו והם איסורי הנאה ואוסרים את הכוס בטלטול ומטלטלם השמש להצניע הכוס, ואין להתיר מדין גרף של רעי דאין עושין לכתחילה. ביו""ט לרבי יהושע בן לוי אסור שמא ירבה בשביל הנכרי<sup>נח</sup>&nbsp;לרב הונא מותר דכל תבשיל ותבשיל ראוי גם ליהודי. <sup>נט</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נז.  ולא חיישינן לשיורי כוסות, ר""ן.
<br>נח.  הרשב""א פירש שחששו שמא ירבה בשבילו דברים האסורים דליכא הואיל והר""ן פירש שחוששים שמא ירבה בשבילו בקדרה אחרת.
<br>נט.  כן הוא לגירסתנו. והרמב""ם פוסק גם כרב הונא וגם כריב""ל ומבאר הר""ן שלא גרס בגמי ופליגא דריב""ל, ורב הונא איירי שאי אפשר לחלקו בלישה ולכן התיר, וריב""ל יכול לחלקו בלישה.</span>"	ביצה כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד. האם מותר ביו""ט לחמם מים ומדוע 1) לרחיצת רגליו 2) לרחיצת כל גופו? "	"1)  <sup>ס</sup> <sup>סא</sup>לב""ה מותר. לב""ש אסור דאין זה אוכל נפש ולית להו מתוך, אא""כ ראויין לשתיה וכתבו התוס' (ד""ה לא) דמיירי כגון ששותה ומרבה בשביל רחיצת רגליו ושכן איתא בירושלמי.<br>2)  <sup>סב</sup>לכו""ע אסור, לב""ש דלית להו מתוך ולב""ה דאינו דבר השוה לכל נפש.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ס.  דאית להו מתוך, ר""ן.
<br>סא.  והרשב""א כתב שיש גם לישנא בירושלמי שלב""ש בראויים לשתיה ואע""פ שלא שותה מהם ולב""ה אפילו אינם ראויים לשתיה.
<br>סב.  ולרחוץ כל גופו במים שהוחמו מעיו""ט כתב הר""ן שלדעת הרי""ף חוץ למרחץ מותר, בבית המרחץ בבית החיצון מותר להשתטף, ובבית הפנימי אסור גם להשתטף, ולדעת התוס' אסור אפילו חוץ למרחץ שגזרו אטו חמין שהוחמו ביו""ט שסוברים שאסורים מדאורייתא, ולהלכה הקל הר""ן כרי""ף.</span>"	ביצה כא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. לב""ש אין טומנין את החמין ביו""ט. באיזה אופן מדובר ובמה פליגי עם ב""ה?&nbsp;"	"לרב הונא שלא הניח עירובי תבשילין ולכן לב""ש אינו יכול לבשל ולהטמין וב""ה סברו שכדי חייו שרו לו רבנן ואופין לו<sup>סג</sup>&nbsp;פת אחת וטומנים לו קדרה אחת ומבשלים לו קדרה אחת.<br>לרבא מיירי שהניח עירובי תבשילין וב""ש סברו שאסור להטמין מיו""ט לשבת אפי' אם עשה עירוב כי זה ניכר שזה לצורך השבת.<br>לאביי שאפה ובשל מבעוד יום לשם עירוב ולא טמן חמין וחנניא היא שאמר דלב""ש אין אופין אא""כ עירב בפת ואין מבשלין אא""כ עירב בתבשיל ואין טומנין אא""כ היו לו חמין טמונין מערב יו""ט ולב""ה מערב בתבשיל אחד ועושה בו כל צרכו.&nbsp;<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>סג.  כתבו הרשב""א והר""ן דאיכא מ""ד דדוקא אחרים אופין לו אבל הוא עצמו אינו אופה אבל בירושלמי משמע שאף הוא אופה לעצמו.</span>"	ביצה כא: - כב.		
